פסק-דין בתיק ע"א 2123/05

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
2123-05
21.5.2006
בפני :
1. כב' הנשיא אורי גורן - אב"ד
2. ד"ר קובי ורדי
3. רות לבהר-שרון


- נגד -
:
1. אסתר רטינסקי
2. בן-עמי רטינסקי

עו"ד ד"ר אברהם ציון
:
1. עיריית פתח תקוה
2. המפקחת על התעבורה
3. יגאל שפירא
4. נוה עוז שכונת פועלים חקלאית בפתח-תקוה
5. אגודה שיתופית בע"מ
6. רוני ועופרה ארן

עו"ד יעל וייס ויחזקאל ריינהרץ
עו"ד חגי לרון מפרקליטות מחוז מרכז
עו"ד אסנת ליב
עו"ד רון גיאת
פסק-דין

כב' השופט ד"ר קובי ורדי

1.         ערעור על החלטת בית-משפט השלום בפתח-תקוה (כב' השופטת נד"ב), מיום 28/3/05 בבש"א 4265/04 בת.א. 5995/04 בו נתקבלו בחלקן הטענות המקדמיות של המשיבים באופן שהתביעה כנגד המשיבים 2 - 4 נדחתה על הסף, כשלגבי המשיבים 1 ו- 5 נדחתה התביעה על הסף לגבי חלק מהעילות שפורטו בכתב התביעה, באופן שכנגד המשיבה 5 נשארו העילות של עשיית עושר ולא במשפט ורשלנות, וכנגד המשיבה 1 נשארה העילה של מיטרד.

            כהערה מקדמית יש לציין, שלמרות שכותרת ההחלטה נשוא הערעור הינה "החלטה", הרי לגבי המשיבים 2 - 4 מדובר בפסק-דין, שכן התביעה כנגדם נדחתה על הסף.

התביעה נדחתה על הסף מנימוקים שונים לגבי כל משיב ומשיב, הן מחמת מעשה בית-דין, הן מחמת היעדר סמכות עניינית והן מחמת היעדר עילה.

            הצדדים הסכימו על הגשת סיכומים בכתב ללא עיקרי טיעון וללא טיעונים בעל-פה.

            מדובר בתביעה שמבוקשים בה שני סעדים: סעד כספי וסעד של צו מניעה קבוע.

            צו המניעה המבוקש הינו לאסור על המשיבים מלהציב תחנת אוטובוסים ליד ביתם של המערערים, והסעד הכספי המבוקש הינו לחייב את המשיבים בנזקי המערערים עד לסילוק הסופי של תחנת האוטובוס מליד ביתם של המערערים. לחילופין, במידה ותחנת האוטובוס תישאר במקומה, לחייב את המשיבים בנזק שנגרם בגין ירידת ערך רכוש המערערים והוצאות שהיו למערערים.

            הסכסוך בו עסקינן מקורו בתחנת אוטובוס וסככה שהיתה מוצבת מלכתחילה במשך שנים רבות בסמוך לביתם של המשיבים 5, שבסופו של דבר, לאחר מספר פעמים שהועתקה בסמוך לביתם של המערערים והוחזרה חזרה - הועתקה שוב ובאופן סופי ליד ביתם של המערערים.

            אין מחלוקת, שהמערערים הגישו בעבר עתירה מינהלית (עת"מ 1020/01) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, ועתירה זו נדחתה על-ידי כבוד השופט ישעיה ביום 30/12/01. אין מחלוקת גם, שביום 3/11/02 נדחה ערעור המערערים על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים.

            המחלוקות בין הצדדים מתמקדות בהשלכה שיש לפסק הדין הנ"ל, בעתירה המינהלית שנדחתה, על התביעה הנוכחית, מבחינת מעשה בית-דין, וכן לגבי סוגיות אחרות שאינן קשורות לפסקי-דין אלו, והאם יש מקום לדחיית התביעה על הסף מטעמים אחרים, כגון היעדר סמכות עניינית והיעדר עילה.

2.         דיון

            לאחר שעיינתי בסיכומי וטענות הצדדים, אציע לחברי לדחות את הערעור כנגד המשיבה 1, לקבל את הערעור כנגד המשיבה 2 ולקבל בחלקו את הערעור כנגד המשיבים 3, 4 ו- 5.

א.         הסעד המבוקש של צו המניעה הקבוע

            אני סבור, שבדין נדחתה התביעה על הסף לגבי הסעד שנתבקש בתביעה של צו המניעה הקבוע. סעד זה מכוון למעשה כנגד המשיבה 1, וסעד זה נתבקש בפועל כבר בעתירה המינהלית, שבה נתבקש לבטל את ההחלטה של המשיבה 1 לגבי העתקת תחנת האוטובוס והסככה וכן להורות למשיבה 1 להסיר את הסככה מתחנת האוטובוס ולהעתיקה למקומה הקודם.

אמנם מדובר בצו עשה, אך משמעותו זהה לסעד המבוקש בתביעה של צו מניעה, שכן לא ניתן לבקש צו מניעה בזמן שהמצב בשטח הוא, שתחנת האוטובוס והסככה קיימות בפועל. לכן, הסעד שהיה צריך לבקש הוא צו עשה לשינוי המצב הקיים, כשבכל מקרה, המשמעות של הסעד המבוקש זהה ועיקרו העתקת תחנת האוטובוס והסככה ממקומם כיום, וסעד זה, שהיה סעד עיקרי בעתירה המינהלית - נדחה כבר .

            סעד זה שמשמעותו ביטול החלטת המשיבה 1, מצוי בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. הוא נדון והוכרע שם באופן ישיר וברור, כשאם היה מבוקש סעד זה גם כנגד המשיבה 2, התוקף את סבירות החלטתה ומבקש לבטלה, היתה גם אז הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים, להבדיל מהסעד הכספי בגין העילות הנזקיות והעילות המינהליות המצוי בסמכותו של בית המשפט האזרחי.

ב.         המשיבה 1

            על-פי פסיקת בית-משפט קמא, נשארה רק עילת המיטרד כנגד המשיבה 1, כששאר העילות נדחו עקב מעשה בית-דין.

השאלה המתעוררה הינה, האם לאור פסיקת בית המשפט לעניינים מינהליים קיים מעשה בית-דין המקים השתק עילה או השתק פלוגתא כנגד כל העילות האחרות המפורטות בסעיף 53 לכתב התביעה: הפרת חובה חקוקה, רשלנות, הצגת מצג שוא, היגד שוא רשלני, הפרת התחייבויות שנעשו בכתב / בעל-פה / בהתנהגות, פגיעה בעיקרי הצד הטבעי ונקיטת פעולות משפטיות בחוסר תום-לב, בחוסר נקיון-כפיים, בחוסר סמכות, בשרירות ותוך שימוש לרעה בסמכות.

            אני סבור שאכן במקרה זה קם מעשה בית-דין, עקב פסיקת בית המשפט לעניינים מינהליים, הן מבחינת השתק עילה והן מבחינת השתק פלוגתא, כשמדובר בפלוגתא שנדונה והוכרעה באופן פוזיטיבי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>